הסיפור של איך הפכתי להיות מספר סיפורים.
ההורים שלי לא סיפרו לי כלום. אני לא יודע איך הם הכירו, אני לא יודע למה הם נפרדו. אז כילד המצאתי זיכרונות. זה הסיפור של הזיכרונות האלו.


מתוך המחזה

רועי:  תמונה שלי בוכה בברית. עוד תמונה שלי בברית. הנה תמונה שלכם מחזיקים אותי. בברית. את ואבא מחייכים. בברית. תמונה שלי אוכל במבה בנהריה. תמונה שלי אוכל במבה בתל אביב. תמונה לי אוכל במבה אצל חברים שלכם בחולון. אני חושב שאני בן שלוש בתמונה. אבא ואת עדיין ביחד. — תמונה שלי מסתכל בטלוויזיה. עוד תמונה שלי פוער פה מול הטלוויזיה. אבא ואת עדיין ביחד. ו… תמונה שלי ממסיבת הגיוס שלי. את ואבא גרושים כבר 11 שנה. (חוזר כמה דפים אחורה. ) זאת תמונה שאני אוהב במיוחד. שחור לבן.


אמנון: אתה על הכתפיים שלי בגן חיות מאכיל את הפיל למרות שכתוב שאסור.


נירה: אני חובשת משקפי שמש שחורים כמו של ג'קי קנדי.
רועי: את נראית כמו לייזה מינלי.


 

כל הזכרונות שלי מסתכמים בעיפרון

עותק PDF לקריאה. ממלאים פרטים וישלח לכם למייל קובץ המחזה המעודכן היותר. המחזה מוצע לקריאה בחינם על מנת לקדם את המחזאות הישראלית. ניתן גם לרכוש את העותק ובכך לתמוך בהמשך עבודתו של המחזאי. קריאה נעימה

תשלום מתוך רצון
0.00